פסק-דין בתיק פר"ק 54739-01-11

בקשה לפירוק העמותה הוגשה ע"י עירית קרית אתא בגין חוב כספי בסכום של כ-5,500 ש"ח.

לאחר שהסכום שולם נותרה לדיון דרישת רשם העמותות, בהצטרפו לבקשת הפירוק, לפרק את העמותה כי נטען שהעמותה אינה פועלת למעשה לקידום מטרותיה; אינה מגישה דוחות כספיים; הורתה של העמותה בחטא כי במהלך רישומה ב-2007 הוצג מצג שוא אשר בגינו נרשמה כעמותה.

מידי פעם וכמתואר בבקשות 5 ו-6 נתבקשה דחיית מתן ההחלטה על מנת לאפשר לעמותה להגיב על עמדת רשם העמותות. תגובה כזו לא הוגשה עד היום, אף שעיקרי הדברים מפורטים בהתכתבות שבין העמותה לבין רשם העמותות, ובמיוחד במכתב מ-24/1/12.

שוכנעתי שעמדתו של רשם העמותות אינה מצדיקה מתן צו פירוק, בשלב זה.

מהמסמכים שצורפו להתכתבויות שבין הצדדים, נראה כי רשם העמותות לא הפנה דרישות לעמותה במהלך השנים אלא רק לאחר או סמוך להגשת בקשת הפירוק ע"י עירית קרית אתא.

ליבת הסכסוך בשאלה שהוכרעה, האם לעמותה זכויות בנכס בחלקה 44 בגוש 11017 הנמצא ברח' המיסדים 13 בקרית אתא. על ההיסטוריה הקשורה למחלוקת נמצא פירוט מקיף בפסק-הדין שניתן בה"פ 6593-11-08 - עירית קרית אתא נ' תלמוד תורה (העמותה) ומינהל מקרקעי ישראל. בפסה"ד מיום 15/8/10 שניתן ע"י השופטת שטמר נקבע כי העמותה נוהלה בעבר ומשנת 1954 כאגודה עותמנית בשם אגודת תלמוד תורה, נדרשה בשנת 2002 ע"י רשם העמותות להגיש בקשה להרשם כעמותה על פי חוק העמותות תש"ם - 1980. בקשה כזו הוגשה בשנת 2007 אז נרשמה העמותה.

לפי העובדות שתוארו בפסה"ד האגודה העותמנית התקשרה ב-31/8/65 עם המועצה המקומית כפר אתא (לימים עירית קרית-אתא), בהסכם בו העבירה האגודה לעיריה את זכויות החכירה בנכס, ובתמורה התחייבה העיריה לבנות על החלקה בניין נוסף ובו שתי כיתות שישמשו אך ורק למטרת תלמוד תורה. נקבע שההסכם שנעשה בין הצדדים ב-1965 תקף וכי יש לעיריה זכות לרשום את הזכויות בנכס (הרשום על שם האגודה) על שמה וכי המשך הניהול של הנכס מבחינת בית הספר שינוהל בו, הוא בהתאם למפורט בהסכם שבין הצדדים מ-1965 "ולפיכך יש לעמותה זכות לנהלו על פי ההסכם".  

לאחר פסה"ד האמור הגישה עירית קרית אתא לבימ"ש השלום בחיפה בקשה לצו מניעה זמני נגד העמותה אשר יאסור עליה לבנות בנכס ולנהל בנכס פעילות כלשהי שאינה בית ספר תלמוד תורה וישיבה של זרם אגודת ישראל. הבקשה נדחתה. עירית קרית אתא הגישה בר"ע על ההחלטה (20374-07-11) בה נקבע ע"י השופטת בר-זיו כי בהיות העיריה בעלת זכות הקניין בנכס היה מקום לאסור ביצוע עבודות שינויים במבנה ללא הסכמתה, אולם אין לשנות את המצב הקיים גבי השימוש בהפעלת הנכס כמוסד חינוכי.

רשם העמותות, החוזר על עתירתו ליתן צו לפירוק העמותה טוען כי אין זה מתפקידו לבחון את הסכסוך בינו לבין העיריה הנוגע לנכס שתואר לעיל, אלא תפקידו לוודא כי העמותה פועלת בהתאם לחוק לקידום המטרות שלשמן נוסדה. האמנם? ומי לדעת רשם העמותות יידרש לטפל בסכסוך האמור למקרה שהעמותה תפורק? האם הכנ"ר כמפרק זמני של העמותה או מפרק קבוע שימונה? והרי אם יש לעמותה זכויות בנכס, במגבלות שתוארו בפסק-הדין של השופט שטמר, כלום יוכל בעל תפקיד להתנער מאותו נכס ללא ירידה לזירת הסכסוך בין העמותה לבין עירית קרית אתא? ומה עשה רשם העמותות במהלך השנים מאז 2007, מועד כינונה של העמותה, בהתייחס גם, ואולי במיוחד, לטענה שתוארה על ידו כי במהלך ההליכים של רישום האגודה כעמותה הוצג בפניו מצג שוא? והאם ניתן במסגרת בקשה לפירוק לקבוע כי אמנם כך? האם ביהמ"ש של הפירוק יכול לברר את העובדות הקשורות לטענה כזו?

לעמדתי, וכעולה מההליכים שקויימו עד כה שהעמותה, שהיתה בעבר ובמשך שנים רבות אגודה עותמנית, היא זו שצריכה לנהל את בעצמה את השמירה על זכויותיה הנטענות ולא גורם אחר.

באשר לאי מסירת דוחות וכיוצ"ב, יש להניח כי מכאן ואילך תפעל העמותה לקידום מטרותיה ולפי הוראות חוק העמותות.

בעודי רושמת החלטה זו, הוגשה בקשה 7 שהיא דרישת עירית קרית אתא לפסוק הוצאותיה בגין הגשת הבקשה לפירוק. בקשה זו נמסרה לתגובת העמותה.

אין צו להוצאות, למעט מה שיקבע בבקשה 7. 

ניתנה היום,  ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: